החושך כתפיסה מחשבתית, כישות עצמאית

במיוחד עכשיו בחנוכה, ובעיקר מאז השבעה באוקטובר – אנחנו מדברים המון על חושך: השבת השחורה, לגרש את החושך, לפזר את הערפל ועוד. חושך הוא סמל לשליליות, למצב אנרגטי ופיזי נמוך, לחוויה בלתי רצויה, להוויה בלתי אפשרית לשהות בה. החמאס מנהל עולם של רוע ושנאה בתוך מנהרות, ו"בחיים הרגילים" רגעים ללא חשמל, הפסקות של אור – מרגישים לנו לא פעם מפחידים וקשים מנשוא.

במאמר זה, הייתי רוצה לקחת את המונח הזה: חושך – ולתת לו חיים משל עצמו. תפישת החושך כפי שאנו מכירים, ומלבישים עליה פרשנות שלילית, יכולה להעיק ולהשפיע על היום יום שלנו, על מצב הרוח שלנו, ואף על התנועה שאנחנו מקיימים או לא בהתקיים חושך סביבנו, בהעדר אור.

בתחום התודעה והריפוי, הבנת החושך כמושג מנטלי בפני עצמו חיונית לצמיחה אישית ולשינוי. בדומה לצללים שעוקבים אחרינו בעולם הפיזי, צללי הנפש יכולים להתבטא בצורות שונות, ולהשפיע על המחשבות, הרגשות והרווחה הכללית שלנו. מאמר זה בוחן את מושג החושך, שואב הקבלות מחיי היומיום, ומציע תובנות כיצד ניתן להתייחס אליו כאל ישות עצמאית, נפרדת מהנשמה, כדי להאיר אותה בסופו של דבר.

איך נראה חושך?

דמיינו לעצמכם חדר מואר אפלולי שבו כמו רוקדים צללים על הקירות. הצללים הללו אינם ישויות מוחשיות; הם היעדר אור בחלקים מסויימים על פני הקירות. באופן דומה, חושך בתחום המנטלי הוא לעתים קרובות היעדר בהירות, הבנה או אנרגיה חיובית. דוגמאות יומיומיות לחושך נפשי עשויות לכלול ספק עצמי, פחד, חרדה וטראומה בלתי פתורה. זיהוי הצללים הללו הוא הצעד הראשון לקראת אימוץ הפוטנציאל לצמיחה וריפוי.

לעומת זאת, דמיינו עכשיו חדר חשוך (קרה שהתעוררתם באמצע הלילה לחשיכה מוחלטת?) אבל אז, במקום להיבהל ולתת לחושך הזה פרשנות שלילית של פחד וחוסר אונים או חוסר וודאות – אתם נשארים כמה דקות במצב הזה "בחושך" ותוך כדי שהייה בו, מתגלות אט אט עלומות קטנות של אור המבצבצות מבעד לתריסים, לחור המנעול, מתחת למפתן הדלת, או מכל פתח שבו מתקיימת תנועת אויר שעליה רוכבים פתיתים של אור ונכנסים למרחב. זה הרגע שהחושך כבר לא מאיים, וניתן להתמודד ולהתנועע בתוכו ללא חשש.

החושך כישות עצמאית

אם לרגע נצליח לקחת את ה"חושך" ולתת לו חיים משל עצמו – להפוך אותו למעשה לישות עצמאית, להבין שחושך זו תפישה מחשבתית שמשפיעה עלינו ועל ההתנהלות שלנו ביום יום – נוכל ממש "לעבוד איתו", לנהל איתו יחסי גומלין, ובכך להשפיע על האופן שבו אנחנו מסכימים או שלא לתת לו מקום בחיינו, לאפשר לו לנהל אותנו.

איך עושים זאת?

אפשר ממש להתייחס לחושך כמושג, להתייחס אליו כאל ישות עצמאית. זה כרוך בהכרה בקיומו מבלי לתת לו להגדיר את מכלול ההוויה שלנו כבני האדם. ניתן לחשוב על החושך כעל דמות נפרדת בסיפור חיינו - ישות עם נרטיב וחוויות משלה. שימו לב, שעל ידי החצנה של היבטים אלה, נוכל  לקבל פרספקטיבה בהירה יותר ואף למנוע באופן מוחשי מהצללים להאפיל על המהות האמיתית שלנו.

הצעד הבא, הוא כמו לנהל מערכת יחסים בין החושך כתפישה מחשבתית לנשמה. הנשמה, הנחשבת לעתים קרובות למהות ההוויה של האדם, היא מטבעה טהורה וזוהרת. על ידי הכרה בכך שהחושך אינו חלק מהותי מהנשמה, נוכל לייצר כמו תהליך של הפרדה. תהליך זה מתאפשר כאשר אנחנו מבינים כי המחשבות, הרגשות והחוויות השליליות אינו משקפות את הליבה של העצמי שלנו אלא אלו הם היבטים זמניים שניתן לשנותם.

ברגע שהחושך מזוהה ומופרד מהנשמה, השלב הבא הוא הארה. זוכרים את הדוגמה קודם מן החדר החשוך באמצע הלילה? אותן עלומות אור, לאחר שהייה וקבלה שך הווית החושך לרגעים  - הינן המקומות בהם נדרשת שפיכת אור על הצללים.

לראות את האור

לכל אחד ואחד מאיתנו יש "נקודות אור" פנימיות, אנרגטיות שמייצרות בפנים את המצב הזה של עלומות אור בתוך החושך – החל מפעולות יומיומיות פשוטות  - כמו לצאת מהבית ולטייל באוויר הפתוח, להקשיב למוסיקה, לבשל, לסדר את הארון או הבית, המשך בעבודה פנימית עצמאית באמצעות מדיטציות, כתיבה אינטואיטיבית, יוגה מיינדפולס וכד', ועד טיפולים אנרגטיים שונים מדיקור, טיפול רגשיים למינהם, או תמיכה נפשית כזו או אחרת.

היכולת להכיר בנקודות האור האלו, לזכור אותן ואת תרומתן מן ההיסטוריה הקיומית שלנו, ולהסכים לשוב ולגעת בהן – הן המפתח הראשון ליצירת שינוי, ריפוי והחלמה בתהליך היציאה מן החושך לאור.

לעיתים ישנם מצבים בהם החושך כ"כ משמעותי ומשכנע בנוכחותו, עד שמאד קשה להגיע בכלל לשלב בו אנחנו מסוגלים לזכור את נקודות האור. זה בדיוק השלב, שבו אני ממליצה לחשוב על אדם אחד, לפחות אחד, שאתם סומכים עליו שהוא יכול להחזיק עבורכם אדם כזה בחייכם – זו כבר נקודת אור בפני עצמה. לזכור שתמיד ישנו שם מישהו שמחזיק עבורכם את האור שבקצה המנהרה, זו ההבנה שה"חושך" הוא תפיסה – ויש מי שיכול להזכיר לכם את העניין, במידה ולא הצלחתם לזכור את זה לבד.

יגל אושרי, ששירו "לצאת מדיכאון" הפך ל'המנון' מלחמת חרבות הברזל החל משבעה באוקטובר 2023 - מסכם את הדברים באופן כל כך מדוייק: "גם בשעות החשוכות של הלילה – תמיד יהיה כוכב קטן שיאיר לך את עצמך, את הדרך הביתה"

ניווט בחושך כמושג מנטלי הוא מסע טרנספורמטיבי הדורש מודעות עצמית, חמלה ונכונות להתמודד עם היבטים מאתגרים של הנפש. על ידי התייחסות לחושך כישות עצמאית והפרדתה מהנשמה, אנשים יכולים לצאת לדרך של הארה וגילוי עצמי. בדיוק כפי שצללים מתפוגגים כאשר הם נחשפים לאור, הצללים הנפשיים יכולים לעבור טרנספורמציה, ולאפשר למהות הזוהרת של הנשמה לזרוח. בזכות התודעה והריפוי, תפישת החושך כיישות עצמאית שניתן לקיים איתה יחסי גומלין -  החושך הופך למעשה לזרז רב עוצמה לצמיחה אישית ולרווחה ולהתפתחות תהליכית ואינסופית.