מה זה חופש בכלל?

ממש לפני שבוע החל רשמית "החופש הגדול" משנת הלימודים שחלפה (תשפ"ד), ומאז אני הוגה במושג 'חופש' מהביטים ורבדים שונים של מהות המושג ומשמעותו

כבר תשעה חודשים מאז ה 7.10.23, שאנחנו כעם וכמדינה ממש לא בחופש גדול. ההפך: 'בגדול – לא בחופש!'. אנחנו שבויים תחת הנהגה שלוקחת אותנו למחוזות שלא בחרנו בהם, אולי אף מסכנת אותנו ואת הבטחון הקיומי שלנו – מדינית, ביטחונית, כלכלית, ואפילו רגשית.

כבר תשעה חודשים שכ"כ הרבה אנשים – אינם בחופש ליטראלי!

ואני שואלת את עצמי (ואתכם) – מהו חופש?

במאמר זה אני רוצה להביא אליכם מספר היבטים  שבאמצעותם, תוכלו לבחור לחקור ולהבין את מושג החופש, הן ברמה האישית, והן ברמה הכללית – וגם, איך ליצור את החופש הפנימי?

החופש להיות - מה זה אומר בעצם?

כשאדם מבקש 'להיות', הוא למעשה מבקש לעצמו את היכולת לבחור את הבחירות שלו, מרמת הבחירות הקטנות של היום יום, ועד קבלת החלטות הרות גורל באופן עצמאי ונטול תפישות מגבילות, פחדים, ורעשי רקע שעלולים להשפיע עליו ועל האופן בו הוא יקבל את ההחלטה.

הוויה של חופש אמיתי – זו מיומנות נלמדת שמצריכה חיבור לקול הפנימי, להקשבה ולהסכמה לשחרר את כל מה שמעכב או חוסם את האפשרות של האדם מלבחור.

למשל: החופש לעסוק במשהו שאני אוהב, או החובה שלי לתואר שאותו בחרתי כמה שנים קודם, וכעת עבר אינו תואם את מי שאני – או  - החופש לבחור את החברים איתם אני מתרועע, או האילוץ שלי, פעמים רבות – נוכח סביבת המגורים או ה"חבר'ה" מבית הספר

בחירה שמעלה את נושא השייכות למשל – למקום, לתפקיד, לסביבה חברתית ועוד.

רגע לפני שאני ממשיכה בדיון – חשוב לי לעמוד על ההבדל בין חופש לחופשה  - או במילים אחרות: 'החופש להיות' לעומת 'להיות בחופש'

חופש זו הוויה שבה הבחירות מתקיימות מתוך ותוך כדי תנועה, מתוך חיבור למחשבות, לרצונות, למשאלת הלב, לאינטואציה ולתחושת הבטן ברמה הכי מזוקקת ואותנטית – ואשר באמצעותם ניתן לייצר בחירות מודעות לתהליכים ורצונות מהותיים אשר יש בהם כדי להשפיע על הבחירות וההתנהלות של האדם.

חופשה – היא בחירה אחת שמבקשת "לשים רגע בצד" את הצורך לבחור וכמו להתנתק לזמן שהוגדר מראש (גם אם זו תקופה ארוכה). חופשת קיץ, חופשה בחו"ל, חופשה מהעבודה, חופשה בסופ"ש, חופשה מתוכננת מאכילת מתוק, חופשה מדייטים.

בחירה חופשית – בעולם שבו קיימות אינספור אפשרויות, תוך כדי "רעש חיצוני" של מקבלי החלטות (כמו: עולם הפרסום) ומעצבי דעת קהל, במצב שבו אנחנו מנהלים את חיינו מתוך הרגלים ותפישות מן העבר שלנו, בעולם שבו יש תחרותיות, והשוואתיות וכוחניות, וכעין  הגדרות ברורות (אך לא פעם מסולפות) של מה נכון או נכון, של טוב ורע של עשה ואל תעשה – אנחנו למעשה מוקפים בהרבה מאד סיבות וטריגרים לשמר בתוכנו מנגנוני הישרדות ופחד ממצבים, אשר מרחיקים אותנו מן היכולת להקשיב ולהיות מובלים ומודכים דרך הקול הפנימי, שמבקש להגביר את החיבור לרצון והאמיתי והמזוקק שמתקיים בתוכנו

הידיעה שבמצב בחירה נתון עומדות בפנינו אפשרויות שונות ומגוונות – חלקן טובות וערכיות ואחרות עלולות לפגוע ולהיות הרסניות עבורנו, הינה סיטואציה שעלולה לבלבל אותנו ולגרום לנו להתרחק מהרצון הפנימי והמזוקק, ואז הנטייה היא "לחפש פתרונות בחוץ" – כי יש מומחים, ויש תעודות, ויש תארים, ויש בעלי ניסיון הרבה יותר מאיתנו, שאולי אצלם נמצאים

התשובה או הפתרון עבורנו

אלא שאם לרגע נוותר על התפישה הזו – על האמונה שאחרים יודעים או מוסמכים לדעת יותר טוב מאיתנו, ואם נלמד לשאול את עצמנו את השאלות הנכונות, הו אז - נדע לפענח את צומת הבחירה שעומדת לפנינו, נשים במרכז הבחירה את הערכים שמנחים ומניעים אותנו – סביר שנגלה שהתשובות נמצאות אצלנו פנימה, ואין צורך ב"אשרור חיצוני" כדי לקבל החלטה כזו או אחרת.  גם זו מיומנות נלמדת – שדורשת סבלנות וחקירה בתהליך מעמיק והדרגתי, שדורש לא פעם ניסוי וטעייה ואפילו מעבר דרך כאב או צרימה – תהליך שמתבקש לדייק את החיבור לפנימיות שלנו בעוד רמה לאיזור המדויק והמזוקק בעבורנו

אם כן – מהי צומת בחירה? - פעמים רבות בתהליכי הטיפול שלי אני משתמשת בדימוי הבא כדי להסביר את מהותה ומשמעותה של צומת הבחירה

דמיינו למשל שדה עצום של פרחים מרהיבhם וצבעוניים שצובעים את המרחב בשלל של אפשרויות שניתן לחוש ולראות את המגוון העצום והצבעוני.

המשיכו בדמיונכם, וראו כיצד כל פרח מעוטר בתפרחת עלי כותרת, כמו נושק לפרים שלצידו במין חיבור דמיוני, שמאפשר כמו מעבר מפרח לפרח בקלות ובהרמוניה.

הביטו על השדה ודמיינו איך אתם עומדים במרכזו של אחד הפרחים, עלי הכותרת מקיפים אתכם, ומרבד עצום של פרחים הנושקים לפרח עליו אתם עומדים נפרש לפניכם ככל שהעין יכולה לתפוס בתחושת האינסוף.

 אם לרגע נצא מחוויhת הדמיון – אגיד שעלי הכותרת למעשה מדמים את פוטנציאל האפשרויות שיש לכן, כאשר אתם עומדים במרכז קבלת החלטות, ובהמשך ישיר את מגוון האפשרויות שייפתחו עבורכם, ככל שתבחרו באחת מתוך האפשרויות (באחד מעלי הכותרת של הפרח עליו אתם ניצבים)

בחירה בעלה כותרת אחד מסויים – תחבר ותעביר אתכם אל הפרח הבא – שם, שוב תעמדו בצומת בחירה, ושוב תצטרכו לבחור את הבחירה בפרח והבא ובזה שאחריו – וכל אלה הן למעשה בחירות קטנות שמתקיימות בנו כל הזמן – כאשר כל בחירה משפיעה על הבחירה הבאה

צמתי האפשרויות שאנחנו חווים נתונים בכל אחד ורגע ביום (מה לאכול עכשיו? למתי לכוון שעון למחר? איזה גן לבחור לילד? האם ועד מתי להניק? איפה לגור? מה ללמוד?.... ועוד ועוד

לא פעם אנחנו עומדים מול צומת בחירה שכזה, ומתקשים לקבל החלטה, חוששים לבצע בחירה אקטיבית במימוש פוטנציאל אחד לעומת אחר. אחת הסיבות הרווחות בסיטואציות שכאלה נוסעת מן  הפחד מלבחור – כשאנחנו עומדים בצומת בחירה, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בחוויה חסרת אונים, בחששות, בפחד מן ה'לא נודע (כי מי מבטיח או יודע להגיד לי מה באמת יקרה בפועל, לאחר שאבחר ואלך עם ההחלטה?)

הרבה פעמים סיטואציה של חוסר וודאות, וחשש מן ההשלכות  - עלולה לגרום לנו כמו לקפוא במקום, לברוח מהסיטואציה, או כמו ללכת "על החיים ועל המוות" – במילים אחרות: להעז ולקפוץ למים

שלושת המצבים האלה הם מנגנוני תגובה להתמודדות עם הפחד מלבחור, אך הם אינם מתקיימים מתוך  בחירה חופשית (אותה הזכרתי בתחילת המאמר)

במצבים כאלה מתקיימת לא פעם נטייה "לבחור" דווקא באיזור הנוחות – באזור המוכר והבטוח, למרות ועל אף הידיעה לפעמים שזה אזור מעכב ולא מצמיח – מקום בו האדם כבר "מכיר את השטח" ויודע איך להתמודד עם הכאב

במקרים אחרים הפחד יכול לתעתע בנו – ולגרום לנו לחשוב שאנו מנהלים סיטואציה של בחירה – אך למעשה אנחנו עושים עוד מאותו הדבר, וכמו נמצאים במצב של ריצה במעגל סגור – איך יודעים? איך מזהים שאנחנו ב"לופ" המתעתע הזה?

בודקים: כשאנחנו לכאורה מבצעים בחירות - אבל  - עוברים באותם שבילים ולא מגיעים למקומות חדשים, כאשר אנחנו  פועלים ופועלים, אך איננו מצליחים לחצות סף אלי הגשמה, או לחילופין – מרגישים כמו "עומדים במקום" ולא באמת מצליחים לנפץ  תקרת זכוכית ולהתרחב

זהו למעשה השלב בו אנחנו נמצאים, למעשה, בתוך אשלייה שבה אנחנו לכאורה אקטיביים, לכאורה בנוכחות, אך למעשה איננו כלל נעים לכיוונים חדשים ומיטיבים.

וכדי בכל זאת להצליח לקיים מצב של בחירה, להצליח לחקור את המניעים הפנימיים של קבלת ההחלטות, להקשיב לרצון הפנימי העמוק, לחבר בין יכולת ההכלה לבין משאלת הלב – יש לעשות תהליך. יש לעשות עבודה. יש לקחת אחריות ולהסכים לעבור דרך חקירה פנימית, מודעות לתהליכים, התרועעות עם מה שעולה, גיבוי פנימי של ההשתנות הנדרשת בעקבות הבחירה הפעילה, ולבסוף פעולה אקטיבית מעשית – כדי לחבר בין הרצון לבין ההחלטה, בין החלום לבין ההגשמה. בין הרעיון המחשבתי, לבין החיבור והמימוש באדמה.

הוגי רוח רבים, ואסכולות רבות של חקירה פנימית, לצד שיטות טיפול רבות טובות ומגוונות קיימות במרחב שלנו כדי לאפשר את תהליך הבחירה הלכה למעשה בצורה הרמונית, ומתוך הקשבה אותנטית לרצון הפנימי המדויק והמזוקק.

אחת מן הדרכים לפענח ולקבל תשובות בצומת קבלת החלטות (באמצעותה אני מלווה תהליכים של שינוי ריפוי והתפתחות) היא – הכתיבה. כתיבה אינטואיטיבית המשלבת חשיבה מודעת ופעילה.

אז איך עושים זאת הלכה למעשה?

קחו לעצמכם דף ועט וצרו רשימה של כל הדברים שהייתם רוצים להיות, לעשות, להרגיש, להגשים, לחוות.

צרו מיקוד וכוונה בבחירה המסויימת אחת עליה אתם רוצים לעבוד (למשל – מה ללמוד? איפה לעבוד? זוגיות, ילדים, נסיעה לחו"ל  - או כל דבר שעולה)

לצד הבחירה, ובהתאם לסעיפים מעלה – התחילו למלא את הדף בשאלות, ופשוט תכתבו הכל, בלי עכבות כל מה שעולה – ביחס לנושא עליו אתם מעוניינים לקבל תשובות, כדי לקבל החלטה מתוך בחירה מודעת.

לפעמים לאחר הצפת השאלות, שווה להניח את המילים "שנזרקו על הנייר" לכמה שעות, ורק אחר כך לחזור אליהן. זאת, כיון שברגע שמתחילים לחקור, החשיבה המיקוד והבהירות כלפי הדבר מתחילים לצוף ולהדהד בחלל הרגשי והמחשבתי שלנו, וה"ראש חושב"  ממשיך וחושב, גם מאחורי הקלעים.

השלב הבא – יהיה לענות על השאלות, ובכך לראות ולהכיר במציאות שמתקיימת לנו במערכת הפנימית, ובשיקופים החיצוניים.

לאחר מכן – ניתן לשקלל את כל התשובות, ולקבל הבנה בהירה ומדויקת יותר של הפתרון כדי לייצר את הבחירות הכי נכונות עבורנו – לקבל החלטות

אז מה זה חופש בכלל? אם לא ניצחון האדם על עצמו? – במשפט אחד בשירו הצליח מוקי לסכם את כל מה שהבאתי פה. התשובות נמצאות אצלנו פנימה, והסוד הוא להיות בהקשבה ובתיאום לשאלות ולתשובות שעולות מתוכנו, כדי לבחור ולקבל החלטות – קטנות כגדולות, כפרטיים, כחברה וכעם.

וכשאנחנו מתנהלים במרחב זה, רווי ספקות, שאלות, פחדים ותפישות מגבילות – הניצחון של האדם על עצמו – תלוי ביכולת שלו, לנתח, לפענח, להשיל חלקים מעכבים וחסמים, להתקרב פנימה עמוק

ולבחור. לבחור נכון (וזה כבר... של אמיר דדון 😊)

איפה אנחנו בוחרים בעצמינו? מתי בוחרים עבורינו? מה אנחנו עושים כדי לבחור ממקום אקטיבי ומודע? שאלות שניתן לשאול על הבחירות היומיומיות ברמה האישית – ובימים כ"כ מורכבים – גם ברמה החברתית-מדינית

ועד שנחקור ונקבל החלטה,

שתהיה חופשה נעימה

ושיחזרו כולם הביתה – עכשיו!